עמותת תמימי דרך לחריש (ע"ר) נ' ועדת המכרזים שליד מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ואח'

החלטה

1. בפני בקשת העותרת להורות למשיבות 1-3 ליתן נתונים הכוללים פירוט מלא של כל ההצעות שהוגשו למכרז בחריש, ביחס לכל מתחם ממתחמי המכרז, שמות המציעים, סכום הערבויות, ומספר חבריה של כל עמותה.

2. המכרז הינו הזמנה להציע הצעות לבניה ב- 29 מתחמים שונים, כאשר כל מתחם בשטח שונה ומתאפשרת בו בניה של מספר יחידות שונה. ל- 6 מתחמים הכוללים גם שטח מסחרי רשאים להגיש הצעות רק קבלנים/יזמים (להלן: "מתחמי המסחר"). כאשר קיימים ארבעה מתחמים גדולים בהם מספר יחידות הדיור עולה על 490 יחידות דיור למתחם (24088, 24128, 24132,24141 להלן: "המתחמים הגדולים"). שאר המתחמים מתייחסים למספר יחידות דיור שהוא בטווח שבין 45 עד 152 יחידות דיור למתחם, לפי העניין (להלן: "המתחמים הקטנים"), הרשאים להציע הם עמותות, קבלנים ויזמים.

בכפוף לאמור לעיל, כל מציע רשאי להגיש הצעות לכל המתחמים, אך לא יוכל לזכות ביותר משני מתחמים וזאת בשיקול דעתם הבלעדי של המנהל וזאת בכפוף לסיווגו כקבלן ומספר חברי העמותה. הזוכים במתחמים הגדולים יוכל ולזכות במתחם אחד בלבד.

בתנאי המכרז נקבע כי "המינהל והמשרד שומרים לעצמם את הזכות לקבל כל הצעה שהיא או לדחות את כל ההצעות, לרבות הגבוהות ביותר".

3. העותרת הינה עמותה מאוגדת המונה 121 משפחות, זכתה במכרז במתחם 24136 אשר מיועד לבניה של 61 יחידות דיור (להלן "מתחם 24136") . מאחר והעותרת הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר גם עבור מתחם 24112 המיועד לבניה של 114 יחידות דיור (להלן "מתחם 24112"), עתרה לביטול החלטת וועדת מכרזים באופן שבו ייקבע כי העותרת היא הזוכה במתחם 24112, שיש בו אפשרות לספר גדול יותר של יחידות דיור, במקום הזכייה במתחם 24136.

(יש לציין כי העותרת הגישה הצעה למתחם נוסף, מס' 24100 (להלן : "המתחם השלישי") אשר מיועד לבניה של 103 יחידות דיור אולם לא הוכרז כל זוכה והמתחם לא נמסר למציע כלשהו .

עם פרסום המכרז התברר כי הצעותיה של העותרת הן במתחם 24112 והן במתחם 24136 היו הגבוהות ביותר. וועדת המכרזים הכריזה על החברה הקבלנית – י.ח דימרי בניה ופיתוח בע"מ (משיבה 4) כזוכה במתחם 24112 למרות שהצעתה היתה נמוכה מהצעת העותרת למתחם זה. בבקשה לצו ביניים שהתבררה, הובהר על בסיס מידע נוסף שספקו המשיבות לבקשת בית המשפט, כי המשיבות בחרו את ההצעות אשר נתנו לעורך המכרז את מירב היתרונות, והבהירו באמצעות הנתונים שנמסרו מדוע עקרון השאת הרווחים לעורך המכרז הביא לתוצאה שהעותרת זכתה במתחם 24136.(ראו פירוט ההחלטה מיום 6.4.13 על העובדות והנימוקים המצויינים שם).

4. העותרת מבקשת לקבל את מלוא המידע בהתייחס לכל 29 המתחמים, לרבות המתחמים המסחריים שבהם כאמור לא הייתה רשאית להציע הצעות, וזאת לטענתה בשל העדר יישומו לכאורה של הכלל בדבר "מקסום רווחים" בהתייחס למתחמים הגדולים. העותרת סבורה כי לגבי המתחמים הגדולים לא התקיים העקרון של "מקסום רווחים". העותרת לא הגישה הצעה לאחד מהמתחמים הגדולים, אך מעוניינת לבדוק את העקרון שהפעילה ועדת המכרזים.

המבקשת טוענת כי העדר נתונים של התמונה הכוללת, פירוט מלא של כל ההצעות והמציעים, גם כאלה שלא זכו, מקשים מאוד על הבדיקה. המבקשים מלינים על כך כי וועדת המכרזים "שומרת באדיקות" , כלשונם, את הנתונים המלאים שרק באמצעותם ניתן לבחון ולבקר באופן מלא כיצד פעלה וועדת המכרזים בהחלטותיה. המבקשים טוענים כי העדר הנתונים מקשים מאוד על בחינת "השיטה".

המבקשים טוענים כי אילו פעלה ועדת המכרזים עפ"י שיטתה בדבר "מקסום רווחים" ניתן היה להגיע לתוצאה שונה של זכויות שהייתה מכניסה לקופת המדינה סך של 4.3 מליון ₪ נוספים (כך כאמור בבדיקה שערכה בהתייחס למתחמים הגדולים –מס' 24088 , 24128 , 24132 , 24141).

נטען כי העובדה שוועדת המכרזים לא יישמה את שיטת "מקסום הרווחים" בנוגע למציעים אחרים במתחמים שנכללו במכרזים – המתחמים הגדולים, המסחריים – מעלה חשש של העדר שוויון אשר יש בכך משום להשליך על החלטתה של וועדת המכרזים להקצות לעותרת דווקא את מתחם 24136 במקוםמתחם 24112. עוד יש בכך לעורר שאלות בדבר טעויות נוספות שייתכן ונפלו בתוצאות המכרז. המבקשת טוענת כי סירוב המשיבים לגילוי המידע עומד בניגוד לחובת השקיפות במשפט המנהלי ומעלה חשש כי יש למשיבות מה להסתיר.

5. המשיבות מתנגדות לגילוי המבוקש.

טענה פרוצדוראלית - המשיבות טוענות כי יש לדחות את הבקשה כיוון שהמבקשים כלל אינם רשאים לקבל פרטים נוספים וזאת בשל העדר הגשת "כתב תשובה" ע"י המשיבים. לטענת המשיבים תגובתם לבקשה לצו ביניים שנדרשה על ידי בית המשפט מלכתחילה איננה מהווה "כתב תשובה".

נטען כי הפרטים כלל אינם רלוונטיים לצורך הכרעה בעתירה – נטען כי העותרת תקפה בעתירה את סבירות כלל ההכרעה בלבד, לפיו בחרו המשיבים את הזוכים במכרז ולא נטען דבר באשר ליישומו של הכלל בהתייחס ליתר המשתתפים במכרז. בית משפט לא יצווה על מתן פרטים נוספים אם אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה. (תקנה 11 (ד) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א 2000 (להלן "תקנות סדרי הדין "). העותרת תקפה את כלל ההכרעה ולא את אופן יישומו כלפי משתתפים אחרים. המשיבות מתנגדות להרחבת חזית, שעולה כעת, כשלושה חודשים לאחר ההחלטה של ועדת מכרזים ולאחר שזוכים החלו במימוש זכייתם.

נטען כי העותרת ויתרה על זכותה לעיין במסמכים הקשורים למכרז – המשיבים טענים כי תקנה 21(ה) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג 1993 קובעת זכות עיון במסמכי המכרז תוך 30 יוםממועד קבלת ההודעה על העדר זכיה. העותרת הגישה בקשה לעיון במסמכים חודשיים לאחר מועד החלטת וועדת המכרזים (ביום 11.3.13) ויש לכן לראותה כמי שויתרה על זכותה לעיון. המבקשים טוענים כי יש לעמוד על המועדים הקצובים על מנת להבטיח את יציבות דיני המכרזים ואפשרות השלכות על זוכים שנקטו פעולות למימוש זכייתם.

נטען כי על פי ס' 21 (ה) לתקנות חובת מכרזים אין חובה למסור את הנתונים המבוקשים – שכן זכות העיון מתייחסת להצעת הזוכה במכרז ולא להצעות שלא זכו. בפרט כאשר עתידים להתפרסם מכרזים נוספים וישנה אפשרות שאותם מציעים יגישו הצעות נוספות. עוד נטען כי יש לאזן את זכות העיון אל מול הזכות לפרטיות ושמירה על סוד מסחרי או עסקי.

לחלופין נטען כי ככל שביהמ"ש יתיר את גילוי המידע גם ביחס למציעים שלא זכו יש לאפשר להם זכות תגובה טרם מתן ההחלטה וזאת בהתאם לסעיף 13 (ד) לתקנות סדרי הדין לעניינים מנהליים.

נטען כי התנהלות וועדת המכרזים סבירה - המשיבים טוענים כי וועדת המכרזים פעלה בהתאם לכלל ההכרעה שקבעה לעצמה בדבר השאת תקבולי המינהל באופן מצרפי, אולם ייתכן שבשל מורכבות המכרז ייתכן שישנו מצב שהמינהל לא בדק אופציה שהייתה מניבה למינהל תקבול מצרפי גדול יותר, אולם אין בכך משום לפגוע בסבירות החלטות הוועדה בפרט כאשר כל שינוי בזכיית זוכה במגרש אחד גורר בעקבותיו, בהכרח, שינוי בזכיותיהם של משתתפים אחרים אשר יש בכך משום לחתור אחר יציבותם וסופיותם של הליכי המכרז.

6. דיון